לפני 4 שנים בטיול תרמילאי בניו זילנד באיזור הר קוק, יצא לי לחבור לאמריקאי נחמד בשם אל מוירג'יניה לעשות יחדיו את טרק ה-ball pass.
הוא לא הכיר את ישראל או ישראלים לפני כן (למרות שיצא לו לראות כמה פה ושם בניו זילנד) ודעותיו על ישראל היו ממש כמו בפרסומות של משרד ההסברה שרצים כרגע (גמלים, מדבר, מלחמות וכו'). הגישה שלי להכיר לו מה ישראל היא באמת היתה הרבגוניות. ביקשתי ממנו לומר לי מה הוא מחפש ביעד טיול?
דבר ראשון, באופן טבעי הוא אמר הרים. היית חייב להתחיל מזה? אתה לא חושב שיש סיבה שאני כאן בניו זילנד? שאלתי. טוב, בוא ננסה. סיפרתי לו על החרמון ורכס הרי מירון והוא ממש התפלא לשמוע שגם אצלנו יורד שלג…סיפרתי לו על הר הנגב ושאפילו יורד לעתים שלג במדבר! סיפרתי לו על הרי אילת המשוננים שמשקיפים על מפרץ יפהפה.
מפרץ אתה אומר? הוא שאל. מה לגבי חופים?
אוהו אמרתי – הרמת לי להנחתה! סיפרתי לו על חוף בצת בצפון, ששם צבים מטילים את ביציהם. סיפרתי לו על החופים המצוקיים בארסוף ובנתניה, סיפרתי לו על ה) white sanded beaches-כמו שקוראים להם בלונלי פלנט) בניצנים ובזיקים וכמובן על הבחורות בחוף תל אביב…
עוד משהו חשוב זה להכיר תרבויות חדשות הוא אמר.
תרבות, שאלתי? אתה משוגע? איפה עוד תמצא ערב רב כזה של יהודים, מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, באהים, אחמדים, תימנים, עירקים, מרוקאים, פולנים, רומנים… you name it! ואל תדבר איתי על היסטוריה בכלל! איפה תמצא בעולם עיר עם כ"כ הרבה רבדים והיסטוריה כמו ירושלים? איפה תמצא בעולם צורות ישוב כמו קיבוץ ומושב עובדים?
ומה עם חיי לילה הוא הקשה? בוא לתל אביב חמוד, אמרתי, ותזכור לרשום הוראות הפעלה לחבריך בארצות הברית…
טוב, הוא אמר. אבל הבעיה שלי, שאני אוהב מרחבים. ללכת ולא לראות אף אחד ימים, ואצלכם הכל קטן. קטן אך איכותי הדגשתי – אחר שתתאושש מההנגאובר בתל אביב – קח אוטובוס של שעתיים למדבר. תארוז תרמיל, ולך למצוא את השקט האמיתי. תעבור נחלים ענקיים, מצוקים אדירים, מכתשים מטריפים – ואם זה לא סוף שבוע – תתפלל לראות בן אדם! רד למקום הנמוך בעולם (כן…בעולם) ותצוף כמו שקדי מרק על ים הזוי.
ומה עם ריגושים? ספורט אקסטרים וכאלה?
לקח לי זמן לחשוב קצת…וחיוך נצחון החל להתפשט על פניו… אה אמרתי, בוא נתחיל:
סנואובורד בחרמון, רפטינג בירדן ההררי, סנפלינג במערת קשת, קיאקים בנקרות ראש הנקרה, מצנחי רחיפה במבוא חמה מעל הכינרת, טרקטורונים בדישון, צניחה חופשית בחוף הבונים, קייט סרפינג בתל אביב, טיפוס צוקים בואדי קלט, צלילה באילת, מספיק??
וואו הוא אמר – לפי מה שאתה מספר – זה נראה יעד מטורף – אז למה אף אחד לא מבקר?
טוב, שכחת את הריגוש הגדול מכולם, אמרתי – הביטחון האישי. אהה – הוא אמר, כמעט ושכחתי – מתפוצצים אצלכם כל הזמן! אוקיי עניתי, נניח שאתה צודק, אבל תענה לי על שאלה: בארה"ב – כשאני מסתובב בתור תייר, יש מקומות שכדאי שאמנע מהם? הוא חשב ואמר – חוץ מבערים הגדולות באיזורים מסוימים, לא נראה לי. אז תחשב את הסיכוי, אמרתי, שאפול קורבן לשוד או מעשה אלימות באחד מהמקומות האלו, לעומת הסיכוי שמחבל מתפוצץ יצליח לתפוס דוקא אותך…
אחרי שראיתי שהתשתי אותו (או אולי זה היה הטיפוס לקרולין האט…?) נרגעתי קצת והדגשתי שכל הדברים שציינתי – ישראל זה ללא ספק לא המקום הטוב ביותר בעולם לחוות אותם. אבל… לא מעניין אותך לראות על מה אנחנו רבים עם כל העולם כבר 2000 שנה???