ממצפה-מודיעין בן-שמן לשעלבים – מקטע 27 – 01/11/20
בשעה טובה ומוצלחת, אחרי עיכובים וציפייה ארוכה במיוחד – ככה זה בימי קורונה… – אנחנו פותחים את העונה השישית והאחרונה של צעידות בשביל-ישראל – העונה האחרונה, שכולה פז"ם! אנחנו פותחים את העונה בהשלמה של מקטע שפיספסנו בעונה הקודמת. היום נצעד כ- 13.5 ק"מ, רובם בדרכים רחבות, עם "קצת" עליות וגם "כמה ירידות" – שנאמר, "שום דבר דרמטי"… נו, נחייה ונראה. בכל מקרה, אביצר מציין שזה לא אחד הקטעים המלהיבים בשביל – אבל הוא בהחלט קטע ממנו – ממצפה-מודיעין נצעד עד קרוב ללטרון, ובדרך נרד דרומה לכיוון יער בן-שמן, נראה אחד ממגדלי-התצפית הראשונים של קק"ל (מתחילת המאה ה- 20), ונלמד על רכישת הקרקעות באיזור – מכיוון שאנו בדרך לירושלים, והיוזמה בהתחלה דיברה על חקלאות וסימליות – שמן-זית (מפעל בן-שמן, שלא מאוד הצליח), ובהמשך כפר-נוער ועצי-סרק – בעיקר אורנים, אלונים ואקליפטוסים – וגם עצי-חרוב, במטרה להבהיר שנאחזים בקרקע, וגם נותנים צל לעוברים בדרך. כיום האזור מרושת בשבילי-הליכה, בשבילי-אופניים, ובנקודות-ישיבה ונופש שאנחנו כבר רואים שהן לא מספיק נקיות, מספר אנדרטאות להנצחה, והפגודה שמלך תאילנד תרם לכבוד יום העצמאות ה- 50 למדינת-ישראל.
אנחנו מתחילים בהתכנסות באמפי – שהוא לא אמפי (…). כבר חודש נובמבר, ועדיין אין גשם – אבל מעונן – ולנו זה טוב. אביצר מספר שבעונת הפריחה יפה כאן ופורח, אז אנחנו רושמים לעצמינו לחזור אז.
מבחינה היסטורית אנחנו בארץ החשמונאים/ המכבים, וכמובן שעוד נדבר עליהם ועל סיפורם – חלקו מוכר לנו מחג החנוכה, וחלקו ממש לא מופיע באגדות… אנחנו מתחילים לצעוד בשביל רחב, מוצל ברובו – לא להתרגל, זה ישתנה… – במגמת עלייה קלה, ומדי-פעם הולכים על חול-פודרה מפורר וטובעני. אנחנו יורדים לכיוון נחל גימזו (לא הפרוייקטור…), ובצד השני שלו אנחנו נעצור לארוחת-בוקר, שתכלול התפזרות של הקבוצה בשטח בהתאם לתו הסגול (!), את סיפור-המכבים, רמז ראשון לאיש-המיסתורין, והתמקמות במפה – אנחנו מתחת לתל-גימזו, בין 1 ל- 443, ולוד ברקע. בתל-גימזו נמצא גם "מצפה-השניים", שמזכיר לנו שאנחנו גם באזור קרבות משמעותי במלחמת-העצמאות – במלחמה על הדרכים לירושלים: בירושלים התגוררו כמאה-אלף יהודים – שישית מהיישוב-היהודי במדינה שקמה. בהתחלה הקרבות כאן היו נגד תושבי הכפרים באזור, שטופלו במסגרת 'מבצע לרלר' (לטרון-רמלה-לוד-רמאללה), ובהמשך נגד הליגיון הירדני – בקרבות אלו נהרגו השניים.
אנחנו יוצאים לדרך, חולפים על-פני עדר עיזים גדול שהם "עובדי קק"ל" שמטפלים בעשבייה למניעת שריפות. מדי-פעם אנו חולפים על-פני ריכוזים של קקטוסים ועצי-זית – זכר לכפרים שהיו פזורים באזור. אנחנו עוצרים ליד אנדרטה לזכר מפקדי ההגנה במרחב – כאן נערכו "קרבות עשרת-הימים" בין ההפוגות, ממשיכים להקיף את תל-גימזו, ומגיעים לעלייה הגדולה של היום… ואחריה הרווחנו ביושר את התה-של-עומרי, את התצפית הפנוראמית (ובעיקר המערבית…) למישור-החוף והשפלה: רמלה, מפעל נשר, לוד, הכרך הגדול, ודרומית לו אשדוד ואשקלון, וקרוב יותר כפר-דניאל וגימזו. בכיוון מזרח הנוף הקשור לשיחתינו: איזור מודיעין המודרנית – הבסיס לאחד הסיפורים המפורסמים של הממלכה היהודית האחרונה לפני תקופתינו – ממלכת החשמונאים, ואנחנו למדים על הרקע להקמתה (ד"ש לאלכסנדר מוקדון ולאנטיוכוס), התפתחותה, הקרבות שלה, טיהור בית-המקדש, ראשי הממלכה, והתככים (ד"ש לכולם)…
בחצייה על הגשר מעל נחל ענבה הגדול, בקטע-תוואי סלול במקביל לכביש – אנחנו רואים שרידים של כפרים מימי החשמונאים – כפרים, מבנים, ונמצאו גם חרסים וכתבים – זה "הבית" של המרד… אנחנו עוברים "קטע מנהלתי" במקביל לכביש ולאזור-התעשייה, ושמחים להיכנס חזרה לשביל "צהוב"-יבש, ושוב חולפים על-פני קקטוסים, שרידי מבנים, וח'ירבת-נכס – אנחנו נכנסים אליהם, כדי לעצור להתרעננות מתחת לעץ-חרוב מרשים במיוחד, שמספק לכולנו מקום לשבת בהתאם ל-'תו-הסגול' של הקורונה…
בזמן שאנחנו נהנים מהבריזה שמגיעה בדיוק בזמן ובמקום, ואנחנו ממשיכים לדבר על סידרת הקרבות של החשמונאים באזור – קרבות שיביאו לממלכה יהודית עצמאית בארץ-ישראל.
זה זמן טוב להמשיך ללכת – כלומר: נטפס, נרד, מגיע למצפה, ונסיים עם אזור החשמונאים בשביל-ישראל… לפני הגעה לשעלבים, אנחנו עוצרים בנקודת-עצירה עם מים לשביליסטים, שכוללת פינת-ישיבה מרווחת, צל ונוף אל משמר-איילון ועמק-איילון – וזה מקום מצויין לסכם, ולחגוג את ההשלמה של הדרך לירושלים!
ואחרי סיכום ולפני סיום… מצפות לנו שתי הפתעות נוספות: עצירה בפינת-חמד – גבעה קטנה בעמק, מצפה הושעיה – עם צל, פינות-ישיבה, ובעיקר נדנדת-עץ גדולה עם תצפית-נוף מ-ו-ש-ל-מ-ת… – ככה מסיימים מקטע!… ולפנינו הליכה קצרה נוספת, ובה הפתעה – איזור חקלאות ייחודי שצד את עיניינו, וכן – אנחנו מזהים: היהודים כאן מגדלים את… ארבעת המינים לסוכות: מגדלים כאן אתרוג, לולב, הדס וערבה – אז אנחנו מסיימים את מקטע חנוכה בסימן סוכות, ובעיקר בתקווה חגיגית שמגיפת הקורונה לא תעצור אותנו בהמשך העונה…